<h1>סמ"ג לאוין סימן רט"ז</h1>
<h2>דף כט.</h2>
בפרק זה בורר מפרש במשנה שמאיימין על עידי ממון ובגמרא אומר שאומרים להם סהדי שקרי אפילו אאוגרייהו זילי שנאמר (מלכים א' כ"א י') והושיבו שני אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו וגומר ועונש המעידין שקר מזכירין להם. ואחר כך מוציאין כל אדם לחוץ ומשיירין גדול שבעדים ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר שהוא אמר לי שהוא חייב לו או איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו ואז [נ"א והיו] מכניסין את העד השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים נושאין ונותנין בדבר וגומרין את הדין (רמב"ם עדות פי"ז הל' ב' וע"ש).
